לאיזה מכונות קפה הקפסולות של רוסו קפה מתאימות?
הקפסולות של רוסו קפה מתאימות למכונות נספרסו בלבד
מה ההבדל בין קפסולות נספרסו (®Nespresso) לקפסולות של רוסו?
במילה אחת – המחיר. מדובר בקפה איכותי בשני המקרים, אבל את קפסולות הקפה של רוסו אתם מקבלים במחיר הרבה יותר אטרקטיבי ועד הבית.
איפה אתם מייצרים את הקפה ?
מומחי הקפה שלנו מבקרים במטעי קפה במרכז ודרום אמריקה, אפריקה וויאטנאם, שם הם בוחרים את פולי הקפה הטובים ביותר. הפולים המתאימים ביותר מגיעים למפעל ייצור באיטליה ונקלים ומעורבבים בכדי להפיק את הטעם המדויק והאיכותי ביותר. בשונה מחברות קפה רבות אחרות, לנו יש שליטה מלאה על תהליך הייצור ואת תערובות הקפה שלנו לא תמצאו בשום מקום אחר.
האם הקפה שלכם כשר?
כן. כשרות EUK כשרות EUK היא כשרות אירופאית שניתנת על ידי גוף פיקוח כשרות בשם European Union of Kashrut
איך עובד המשלוח שלכם? מה הם העלויות וזמני המשלוח?
• משלוח עד הכתובת עם שליח אשר יגיע בין 2-5 ימי עבודה, בעלות 25 ש"ח למשלוח. • איסוף עצמי חינם ממפעלנו בלוד (אבא הלל סילבר 13). בהזמנה ב-299 ש"ח ומעלה תקבלו משלוח חינם באמצעות שליח עד הבית.
כיצד ניתן להשיג אותכם?
אם יש לכם שאלה, בקשה, הערה או כל בעיה, נשמח לשמוע מכם ולעזור. משרדנו פועל בימים ראשון עד חמישי בין 10:00 – 17:00 בטלפון 1-700-500-850 בנוסף, תמיד ניתן לשלוח לנו אימייל לכתובת: info@rossocaffe.co.il
באילו מכונות נספרסו פועלות הקפסולות שלכם?
הקפוסולות שלנו תואמות לכל קו ה-Original של נספרסו, בהם Essenza, Citiz, Pixie, Le Cube, Latissima ו-Inissia. אם אתם לא בטוחים ורוצים לבדוק את מידת ההתאמה של המכונה שלכם לקפסולות שלנו, נשמח אם תיצרו איתנו קשר.
כמה קפאין יש בקפה שלכם?
כל הקפסולות שלנו מכילות 5.5 גרם של קפה, רמת הקפאין הממוצעת היא כ-1%, כלומר בין 55 ל-65 מיליגרם של קפאין לקפוסולה.
האם הקנייה באתר בטוחה?
הסירו דאגה מליבכם. כל ההזמנות מבוצעות באמצעות שרת חיצוני המאובטח בסטנדרטים הגבוהים ביותר בעולם המסחר האלקטרוני ומאושר ע"י כל חברות האשראי. אנחנו לא שומרים אצלנו פרטי כרטיסי אשראי ומקפידים להיות תמיד הוגנים ושקופים.
דמיינו לרגע שאתם חיים במאה ה-17 בעיר אירופית כלשהי. החיים לא נוראיים כפי שאולי נדמה ממבט היסטורי – תהליכי תיעוש ועיור מסיביים עדיין לא החלו, כך שהאוכלוסייה בעיר עדיין קטנה יחסית והאוויר במקום די נקי. באותה תקופה רק 400,000 איש חיים בפריז, וכנראה אותה כמות פחות או יותר גם בלונדון. סביר מאוד שכל אחד מכיר את שכניו די טוב, ואף נתקל בהם בתדירות גבוהה יחסית בפעילותו היומיומית.
כמובן שמדי פעם מתרחשת התפרצות של מגפה, שריפה יכולה להחריב חצי עיר ואנשים עדיין מתים מדברים זניחים כגון שלשול. אבל למרות כל זאת תושבי הערים (עדיין) לא נושמים עשן או אוויר מפויח, הסביבה די שקטה באופן יחסי (עדיין אין כלי רכב), ועיקר הצלילים הנישאים באוויר הם פעמוני כנסייה ופרסות סוסים לצד כרכרות. אומנם תוחלת החיים קצרה יותר, אך במובנים רבים החיים הרבה יותר שקטים ושלווים בניגוד לקקופוניה השלטת כיום.
למרות זאת, יש בעיה גדולה מאוד שנוגעת כמעט לכל תושב באחת הערים הללו – מי השתייה הם למעשה רעל. מכיוון שעדיין לא הומצאו אמצעי סניטציה בסיסיים וניקוז אפקטיבי, עצם העובדה שאתם שותפים לבאר מים שכונתית אחת חושפת אתכם לזיהומים, חיידקים ושאר בעיות. להגיד שהמים ראויים לשתייה תהיה הגזמה – אם תשתו אותם, רוב הסיכויים שתחלו.
אז מה עושים? שותים משקאות מותססים. מכיוון שאתם עדיין רחוקים עשרות שנים מלגלות שאלכוהול הורג חיידקים, אתם נצמדים למשקאות שאתם כבר יודעים שלא גורמים לכם לחלות – כגון בירה. כך יוצא שכמעט כולם בערי המאה ה-17 באירופה – נשים וגברים, צעירים ומבוגרים, עשירים ועניים – שיכורים בדרגה כזו או אחרת.
אבל העולם עומד להשתנות. אתם עומדים לגלות משקה חדש שנקרא קפה.

עיתונאי המדע סטיבן ג’ונסון משייך את עליית הנאורות באירופה להופעתו של הקפאין. הרעיון שעומד בבסיס התיאוריה הוא (מן הסתם) שבמקום לסבוא כל היום משקאות שמאטים אותנו ומקהים את חושינו, אנשים החלו לצרוך יותר משקאות שממריצים אותם. פועל יוצא מכך הוא שאלו האחרונים הפכו ליותר פרודוקטיביים ואפילו מעט יותר חכמים (בעיקר בשל חומרים בשם “נואוטרופים”, הידועים בהשפעתם החיובית על היכולות הקוגניטיביות).
עלייתם של הקפה והתה הביאו, עקב בצד אגודל, גם להקמתם של בתי קפה ותה, שהיו מקומות לא רק לשתייה אלא גם להחלפת רעיונות. כמובן שהחלפת רעיונות התרחשה גם בפאבים, אבל כמויות האלכוהול הבטיחו שכל רעיון שצץ בפאב (כנראה) לא היה נשמע טוב ביום המחרת.
יש לא מעט עדויות התומכות בתיאוריה הזו. הן קפה והן תה מצריכים חימום או הרתחה של מים טרם הגשתם, מה שאומר שהרבה מהחיידקים והפתוגנים במשקאות אלו נהרגו ביעילות לא פחותה מאשר במשקאות אלכוהוליים. עידן הנאורות באירופה החל בסביבות 1680, בדיוק באותה תקופה בה המעמדות העליונים החלו לצרוך קפה ותה.
קפה צמח וגדל במקור באתיופיה, בשולי גבולותיה של האימפריה העות’מאנית דאז. בשל היותם מוסלמים העות’מאנים לא שתו אלכוהול, ולפיכך קפה הפך לאחד המשקאות המבוקשים והנצרכים ביותר באימפריה. בימי הביניים העות’מאנים היו הרבה יותר מתקדמים ממקביליהם האירופאים, מה שכנראה תרם לכך שאלו האחרונים היו שתויים כלוט, בעוד אלו הראשונים היו נמרצים וחדים כתער.
אולי זו הסיבה שהעולם הערבי של אז אסר על ייצוא של קפה, בהכירו היטב את היתרונות הטמונים בחומר ובמשקה המופק ממנו. אבל למרות זאת סוחרים הולנדים הצליחו להבריח שתילי קפה חיים מחוץ לאפריקה והמזרח התיכון, והחלו לגדל אותם באי יאווה – שטח בבעלות הולנדית עם האקלים המדויק לגידול מוצלח של פולי קפה. משם והלאה הם הפיצו את הקפה בחזרה לאירופה, והוא התפוצץ מפופולריות (עד היום, בעצם, אם חושבים על זה).
סיפורו של התה היה די דומה. מכיוון שהבריטים חשקו בו עד אובססיה, ומכיוון שתה היה קיים בשפע בסין אך היה יקר, הבריטים השתמשו באופיום שגודל בהודו כדי לשחד את הסינים. מן הסתם אלו האחרונים כעסו מאוד מכל ההתמכרות רבתי לאופיום, אסרו את הסם בחוק והובילו למלחמות האופיום הידועות לשמצה. והתוצאה? בסופו של דבר סין נאלצה לסחור בתה עם המערב.
תקרית התה המפורסמת ביותר ביבשת אמריקה הייתה, כמובן, מסיבת התה של בוסטון. צרכני קפה אמריקאים של ימינו חבים את המשקה האהוב שלהם לאבות המייסדים של ארצות הברית, וכן את העובדה שהם שותים יותר קפה מאשר תה. במהלך המהפכה, אמריקאים רבים עברו מתה לקפה, מכיוון שזה הראשון נחשב כמוצר לא פטריוטי.
תוצאת כל אלו הייתה יבשת שלמה שהפסיקה להיות שתויה כלוט, והחלה להיות יותר נמרצת ואנרגטית. עידן הנאורות החל במערב, ויחד איתו השתנה כל מה שנגע לאנושות – אין יותר מיתות משלשול, לדוגמה, והערים שלנו צמחו ותפחו לכדי מפלצות ענקיות, בוהקות, רועשות וכאוטיות במידה ששום בן המאה ה-17 לא יכול היה לדמיין.
באותן חנויות קטנות שמכרו קפה – אותו נוזל קסום ומשנה-עולם – נרקחו מהפכות, תנועות אמנותיות הגיחו לחיים והחדשנות הגיעה לעולם. הספק לא רע בשביל משקה כהה ופשוט.